בעולם הדיגיטלי של ימנו הפרסום והשיווק הפכו קלים, זולים ונגישים, ויותר חברות ובתי עסק מקימים אתר אינטרנט, דף פייסבוק או עמוד אינסטגרם וכולי, להציג את הסחורה או השירותים שלהם ולפרסמם

כולנו גולשים באינטרנט, חווים את האינטרנט, קוראים תכנים המתפרסמים באתרים שונים, רוכשים דרך האינטרנט, מבצעים פעולות בנקאיות או פעולות אחרות ועוד. אך, מהו למעשה אותו "אינטרנט"? מבלי להיכנס להסברים טכניים עמוקים,

על תביעת מעריב וכתביה כנגד דה-מרקר כחלק מסקירות עיתונאיות, עיתונים רבים וגם אתר האינטרנט דה-מרקר, מבצעים סקירה עיתונאית יום-יומית ובהן סוקרים בין היתר כתבות שהתפרסמו בעיתונים אחרים.בפסק דין שניתן ב 17.10.12

לא רבים הם פסקי הדין הדנים בסוגיות מעולם דיני אינטרנט במדינת ישראל. לאחרונה, פסק בית המשפט העליון באחד מהמקרים הדנים בתחום דיני האינטרנט במסגרת ערעור אשר הגישו משטרת ישראל, מפקד

ליוסי חנות אינטרנטית למכירת ג’אדגטים באמצעות האינטרנט. איציק מפעיל חנות ברשת האינטרנט למכירת מוצרים משלימים למכשירי סלולר. לימים ובאורח מקרי, איציק גלש לאתר האינטרנט של יוסי ולהפתעתו המרובה גילה כי

על נגישות אתרי אינטרנט בעקבות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע”ג-2013 כותרות כגון פיצויים ללא הוכחת נזק ע”ס 50,000 ₪ התנוססו בכותרות העיתונים. ביום 25.10.13 נכנסו לתוקפן

על פרסומות – דברי פרסומות המוגדרים ספאם SMS שנשלח למכשיר הסלולר של משה בכדי לפרסם קמפיין מכירות בגדים ברשת אופנה שמשה כלל לא מכיר, אימייל ששוגר לתיבת הדואר האלקטרוני של

הוראות החוק לעניין משלוח דברי פרסומת – מתי דבר פרסומת הוא ספאם? סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב-1982 (אשר קרוי בקרב הציבור גם חוק הספאם), הוא אשר מגדיר את

החלטתם להקים ולבנות אתר אינטרנט? מצוין. אבל רגע. לפני שתתחילו ותתקשרו עם מפתח או בונה אתרים לבניית אתר אינטרנט בעבורכם, חשוב שתקראו מאמר זה המאיר מספר סוגיות משפטיות הנוגעות להסכמי