זכויות יוצרים: מה בין רעיון לביטוי?

רבים שואלים אותנו –מה הדין אם קיבלתי השראה מאחר ביצירה שיצרתי? בציור שציירתי? בספר שכתבתי ובאופן הצילום שצילמת? ואם נהייה מדויקים יותר, האם במקרה בו אני מקבל השראה מאחר ויוצר ביטוי מקורי שלי, כגון סיפור, אחשב למפר זכויות יוצרים? האם זכויות יוצרים מגנות על הרעיון של היוצר המקורי או רק על היצירה שלו כפי שבאה לידי ביטוי? מכיוון שהשאלות הללו שכיחות, מצאנו נכון לכתוב מאמר המציג את ההבדל שקיים בין רעיון לביטוי וזאת, בין היתר, בעקבות פס"ד שניתן על ידי בית המשפט השלום בחיפה במקרה הדן בשאלה דומה.

זכויות יוצרים – ההגנה על הביטוי

לפני שנכנס לעובי הקורה, חשוב יהיה ליתן קצת רקע. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי זכות יוצרים תהא ביצירה ספרותית (כגון: ספר, מאמר, שיר, חיבור וכיו"ב) אמנותית (כגון: זכויות יוצרים: מה בין רעיון לביטוי? 1תמונה, ציור, פיסול, יצירה אדריכלית ועוד), דרמטית (כגון: מחזה, יצירה קולנועית, מחול פנטומימה ועוד) או מוסיקלית ובלבד שהיא עומדת במספר תנאי סף לשם הגדרתה כיצירה מוגנת מכוח החוק. הראשון, על היצירה להיות מקורית. השני, על היצירה להיות בעלת מידה מינימאלית של יצירתיות. שלישי, על היצירה להיות מקובעת בצורה כלשהי (לדוגמה, הרצאה שניתנה בע"פ ללא שישנם בידי המרצה סיכומי הרצאתו או מצגת – לא תהייה מוגנת ע"פ חוק זכות יוצרים). כמו"כ, ובהקשר לענייננו, זכות יוצרים לא תחול על הרעיון ששימש ליצירה אלא על אופן ביטויו של הרעיון ביצירה שנוצרה (ובלבד, שהיצירה עומדת בתנאי הסף כך שתוענק לה הגנת זכויות יוצרים). ומדוע אנו לא מקנים הגנה על הרעיון אלא רק על אופן הביטוי של היצירה? זאת מכמה סיבות. ראשית, רעיונות הם למעשה אבני היסוד בעולם היצירה והתרבות ואם ניתן לגביהם הגנה, הרי שיהיה בכך בכדי לפגוע בעולם היצירה. שנית, רעיונות מאופיים הם דבר אמורפי אשר קשה להגדירו וליתן בו הגנה מתוחמת. שלישית, כפי שאזכרנו באחד ממאמרנו הקודמים, אנו רוצים להעשיר את עולם היצירה ונכסי התרבות שלנו ולפיכך אנו נותנים תמריץ ליוצר היצירה להשקיע ביצירתו בכדי שיצירתו תהא, בין היתר, יצירתית ומקורית וכך תזכה במתן הגנה. כלומר, אם נקנה ליוצר את ההגנה כבר בשלב הרעיון, הרי שייתכן ויהיה בכך בכדי לפגום בעולם היצירה ובנכסי התרבות, שכן לא נוצר ביטוי חדש בעולם היצירה אלא אך רעיון בוסרי אשר הינו בשלב התחלתי.

קונספט למשחק: האם מוגן בזכויות יוצרים?

וכאמור, שאלה ההשראה של היצירה, נידונה גם על ידי בית משפט השלום בחיפה, במסגרת תיק תא"מ 13838-05-10 איתן ואח' נ' החברה למתנס"ים קריית טבעון ואח'. באותו המקרה, היה המדובר בקונספט למשחק חוצות. התובעים, אשר הינם אדריכלים ומעצבים, עיצבו לעיריית חיפה משחק חוצות אשר נקרא "מפלצות העיר". המשחק הוזמן על ידי עיריית חיפה כפרוייקט תרבות עירוני. לטובת המשחק, הוקם אתר אינטרנט ותושבי העיר חיפה הוזמנו לצאת לרחובות חיפה ולנסות לאתר בובות גדולות בדמות מפלצות מעוצבות באמצעות רמזים אשר נשתלו באתר האינטרנט. זמן מה לאחר מכן, הנתבעים ערכו ביישוב קריית טבעון משחק חוצות בשם "חפש את הפיה". במשחק זה נקראו תושבי טבעון לצאת לרחובות הישוב ולחפש דגם קטן וסטנדרטי של פיה, באמצעות רמזים אשר הופיעו באתר האינטרנט של המועצה המקומית קריית טבעון. לאור כך, התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלהם במשחק המפלצות ודרשו בשל כך פיצוי.

באותו מקרה, בית המשפט השלום בחיפה (כבוד הש' רטנר) קבע כי לתובעים אין זכויות יוצרים ברעיון של משחק חוצות שתואר לעיל– כלומר בקונספט של המשחק- שכן כדבריו של בית המשפט "משחקי חוצות מסוג זה קיימים מקדמת דנא, בצורות ובוורסיות שונות, כפעילות תרבותית וחברתית מבורכת". באותו המקרה, התובעים לא טענו כי יש להם זכויות יוצרים לעצם הרעיון של המשחק, אלא מכיוון שביצעו את הרעיון והוציאו אותו מכוח אל הפועל במשחק המפלצות – הם רכשו זכויות יוצרים במשחק, באופן אשר מונע מאחרים לבצע משחקים כדוגמת המשחק שהם עשו. בפסק דינו, בית המשפט דחה את טענתם של התובעים וקבע כי מדובר במשחקים שונים, בסדר גודל שונה, בתקציב שונה ובביצוע שונה וכי לא הייתה כל הפרת זכויות יוצרים של התובעים. זאת, גם במקרה בו מדובר על משחק חוצות המבוסס על רעיון דומה.

חשוב יהיה לציין כי במקרה זה, מנהל תחום התרבות במתנ"ס בקריית טבעון (אחת מהנתבעות) הודה כי קיבל השראה מסוימת למשחק הפיות שהתקיים בקריית טבעון ממשחק המפלצות שהתקיים בחיפה. למרות כך, וכאמור לעיל, בית המשפט פסק כי אין בהשראה בכדי להפר זכויות יוצרים. וכדבריו: "אין בעצם ההשראה להפר זכות יוצרים. דבר ידוע ומקובל הוא, שיוצרים בתחומים שונים מקבלים השראה מיוצרים אחרים, במסגרת עבודתם ואין בכל כל פסול. לדוגמא, סופר יכול לכתוב ספר בהשראה של ספר אחר, צייר יכול ליצור תמונה בהשראה של צייר אחר, ניתן לעשות פרוייקט תרבותי או מסחרי בהשראת פרוייקט אחר וכך הלאה. למרות ההשראה, אינני מוצא בנקודות דמיון עליהם הצביעו התובעים בסיס מספיק לטענתם, שהנתבעות הפרו את זכויות היוצרים שלהם".

לבסוף דחה בית המשפט השלום בחיפה את תביעת התובעים כנגד הנתבעים וציין כי: "סיכומו של דבר, לא שוכנעתי שהנתבעות הפרו זכויות יוצרים כלשהם של התובעים. זאת למעט בעניין שולי וקטן יחסית (שגם ביחס אליו ספק אם הוא עלה כדי הפרת זכויות יוצרים), של העתקת משפט פתיחה למשחק, כאשר הנתבעות הסירו את ההפרה מיד כאשר נעשתה פניה אליהם, בטרם התקיים המשחק שערכו. לפיכך יש לראות בכך זוטי דברים או הפרה תמימה, שאינה מזכה בפיצוי." וציין בנוסף כי אף אם הנתבעים הפרו זכויות כלשהן של התובעים – הרי שהתובעים לא הוכיחו כל נזק המקנה להם פיצויים וכי למרות שבית המשפט זכאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (בסכום של עד 100,000 ₪) במקרי הפרת זכויות יוצרים, הרי שבמקרה בו הנתבע מוכיח כי לא נגרם כל נזק לבעל זכויות היוצרים, יהיה בדבר כאמור בכדי לשלול מתן פיצויים ללא הוכחת נזק מבעלי הזכויות ביצירה.

ההפרדה בין רעיון לביטוי

כאמור, מקרה זה כמו מקרים נוספים, מציג את האבחנה אשר המשפט נוקט בכל הנוגע להפרדה בין הרעיון לביטוי. זאת כאשר רק הביטוי של היצירה (המקורית, בעלת היצירתיות המינימאלית והמקובעת) יהיה מוגן מכוח זכויות היוצרים ואילו הרעיון איננו מוגן מכוח זכויות יוצרים. אולם, חשוב יהיה להדגיש כי העתקה חלקית או מלאה של יצירה היא הפרת זכויות יוצרים (במידה והיצירה המועתקת היא מוגנת מכוח החוק) שכן העתקה (חלקית או מלאה) או יצירת יצירה נגזרת מאותה היצירה, לא יראו לרוב כ"השראה" אלא כהפרת זכויות יוצרים של בעלי היצירה המועתקת (קרי, המקורית).

משרדנו העוסק רבות בתחום זכויות היוצרים, הן בייצוג תובעים והן בייצוג נתבעים, במקרי הפרת זכויות יוצרים, הגנה על זכויות יוצרים, הפקדת יצירות מוגנות ועוד- ישמח לסייע גם לכם בכל הנוגע לתחום זכויות היוצרים.

ליצירת קשר עם משרדנו – לחץ כאן

אהבת את המאמר?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin