אחריות משנית בגין הפצת לשון הרע ברשתות חברתיות

מבוא – חוק איסור לשון הרע

חוק איסור לשון הרע (תשכ"ה-1965) מטיל איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפיל, לבזות או לפגוע באדם. פרסום הנכנס תחת גדר לשון הרע, מהווה עוולה אזרחית נזיקית ואף עשוי להתגבש לכדי עבירה פלילית. אך החוק מספק גם הגנות למפרסם – הגנת תום הלב והגנת אמת הפרסום.

גיבוש העוולה דורש שני יסודות עובדתיים :

1. פרסום – העברת מסר מכל סוג שהוא לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע.
2. לשון הרע – ביטוי שנועד להשפיל, לבזות או לפגוע באדם או משלח ידו.

במידה והתגבשו יסודות אלו, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים לנפגע ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על סך של 70,000 ₪ ובמידה והפרסום נעשה בכוונה לפגוע בסכום שלא יעלה על סך של 140,000 ₪ לכל עוולה. אפשרות זו של קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק חשובה במיוחד לנפגעים ברשת האינטרנט, בה יש קושי לבחון את היקף הפגיעה ומידת החשיפה לה זכה הפרסום.

אחריות משנית של מפרסם תוכן ללשון הרע

לאחרונה נידונה בבית המשפט המחוזי בעניין ע"א (ת"א) 35757-10-16 נידיילי נ' יואל, שאלת אחריותו המשנית של מפרסם תוכן, הנחשב לשון הרע, באמצעות כפתור share או like ברשת החברתית "פייסבוק".

השאלה התעוררה בעקבות מקרה בו אלמוני פרסם שני פוסטים המשמיצים מקומון שבבעלותה של התובעת, והנתבעים שסימנו 'like' לאחד מהפוסטים ושיתפו לחבריהם את השני, נתבעו על כך.

בערכאה הראשונה, בבית משפט השלום, נפסק כי אמנם הפרסומים המקוריים מהווים לשון הרע, אולם סימון 'אהבתי' או שיתוף אינם עולים כדי "פרסום" כנדרש בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, והאחריות הינה רק כלפי המפרסם המקורי.

התובעת ערערה על החלטה – ובית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. נפסק כי יש להבחין בין שתי הפעולות – בין סימון 'אהבתי' לבין שיתוף הפוסט. שיתוף הוא פעולה אקטיבית הגורמת לחשיפת הפוסט בקרב משתמשים נוספים, ועצם הפעולה נועדה לפרסום ולכן תעלה לכדי "פרסום" כנדרש בחוק איסור לשון הרע. לעומת זאת, סימון 'אהבתי' מהווה מנקודת מבטו של המשתמש, הבעת רגש כלפי המפרסם, ומהותו אינו הפצת התוכן הגם שזה תוצר נלווה לכך.

בית המשפט הדגיש כי הדברים אמורים גם בנוגע לרשתות אחרות, כמו למשל טוויטר, WhatsApp ודומיהם.

הנושא מעורר שאלות בנוגע לחופש הביטוי וכן לפערים בין החוק הקיים לבין המציאות, זאת בשל ההתפתחות הטכנולוגית המהירה. "אם בעבר היכולת להעביר מסרים בתפוצה רחבה, וליטול חלק משמעותי בשיח הציבורי, הייתה שמורה בפועל למתי מעט…. בא האינטרנט ופתח את שעריו לכל – האינטרנט הוא "כיכר העיר" החדשה שהכול שותפים לה".

סיכום

בית המשפט הטיל בעניין נידיילי אחריות משנית ללשון הרע במקרים של שיתוף פוסטים ותמונות פוגעניות ברשתות החברתיות המהוות לשון הרע, ומרחיב את עוולת לשון הרע והשלכותיה גם ללא הוראה מפורשת לכך בחוק אשר נחקק טרם עידן האינטרנט ומטיל אחריות רק על כותב התוכן, עורך אמצעי התקשורת והאחראי עליו.

זאת מתוך תפיסה כי הטכנולוגיה לעולם מקדימה את החקיקה ויש ליתן מענה לסוגיה באמצעות פסיקה שיפוטית ולא להמתין למחוקק שיתאים את החוק למציאות בשנת 2019 בה רשתות חברתיות הן הכלי העיקרי ממנו צורכים כולנו מידע ואינפורמציה.

הפיצו כנגדכם לשון הרע? נתבעתם בגין לשון הרע? אתם מעוניינים לפרסם ביקורת וחוששים מחשיפה להליך בגין לשון הרע? משרד שוק-שקד, נחמן, עורכי דין דיני אינטרנט ופטנטים עוסק בתחום לשון הרע תוך התמחות בלשון הרע ברשת האינטרנט וברשתות חברתיות. צרו קשר טלפוני ונשמח לתת הכוונה ראשונית.